<h1>רבינו ירוחם נ"ד ח"ד</h1>
<h2>דף לט:</h2>
ספק מוכן כלומר ספק אם הוכן בי"ט אם לאו כגון אם נצוד בי"ט אם לאו או אם נלקט אסור אפילו לטלטל כך מוכח בביצה. גוי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר לקרקע שמא נלקטו היום ואסורים פירוש אפילו לטלטל אסורים עד לערב בכדי שיעשו פירוש וכן כל דבר שנלקט או נצוד בי"ט כך פשוט בביצה. ופרש"י כדי שלא יהנה ממלאכת י"ט, ואם כן מותר בי"ט שני בכדי שיעשו ואינו צריך להמתין עד מוצאי י"ט ב' אלא מיד בליל י"ט ב' מותרין בכדי שיעשו, והרבה ראיות על זה, וכתב שכן כתב בתשובה רבי' גרשום מאור הגולה, וכן כתב רבי' קלונימוס איש רומי וכן כתבו רבי' יצחק ברבי יקר והריב"ם והראב"ד וכן נראה סברת רי"ף וכן הורה הרשב"א הלכה למעשה. ור"ת כתב דאסור עד לערב מוצאי י"ט שני בכדי שיעשו דטעמא דאמרינן דאסור עד לערב בכדי שיעשו גזירה שמא יאמ' לגוי להביאו בי"ט כדי שיאכל לערב מיד, אבל אם נעשי' המלאכה מאליה כגון שנצוד במצודות הפרושות מעי"ט ונצוד מאליו בי"ט ראשון אז מותר בליל ב' מיד ולא בעינ' בכדי שיעשו. ובכדי שיעשו לפרש"י אפי' הובאו ממקו' רחו' אינו צרי' להמתין עד כדי לקיטתן והבאתן מאותו מקו' רחוק, אלא אם יש מאותו המין הרחוק במחובר במקום קרוב משער וממתין עד כדי שילקטו אותם ויביאו אותם מאותו מקום קרוב. ולפר"ת צריך להמתין לערב עד כדי שילקטו אותם ויביאו אותם ממקום שהביאום הן רחוק הן קרוב, וכבר כתבתי כי דברי רש"י תפסו עקר. ויש מי שכתב שאפילו לדברי ר"ת אין משערי' אלא כדי שיביאום מהמקו' היותר קרוב מן העיר כדברי רש"י. ובה"ג כתב כדברי ר"ת שצריך עד לערב מוצאי יום טוב ב'. ואם חל י"ט ביום ה' ויום ו' כתב ב"ה כי לדברי ר"ת צריך להמתין עד מוצאי שבת, וה"ר יחיאל מפריש כתב כי בשבת מותר. ולדברי כלם בב' ימי' טובי' של ר"ה אסורין עד מוצאי ב' ימים טובים בכדי שיעשו כמו שכתבתי בביצה. גוי שהביא דורון לישראל זה מתוך התחום ויש במינו במחובר לקרקע, לפרש"י אסור אפילו לישראל אחר עד לערב בכדי שיעשו, ולפר"ת מותר לישראל אחר לערב מיד ולא בעי' בכדי [שיעשו] אלא דוקא לישראל שבאו בשבילם. ולפי זה פירו' שנלקטו בשביל גוים ביום ראשון צריך להמתין בכדי שיעשו זהו לפרש"י, ולפר"ת מותרים מיד. ואם אין מאותו המין במחובר לקרקע ובאו מתוך התחום מותרין בו ביום אפילו לישראל הבא בשבילו אפילו באכילה. ואם באו מחוץ לתחום ובאו בשביל גוים מותרים לישראל בו ביום אפילו באכילה, ואם באו בשביל ישראל אסור פי' עד לערב מיד ואינו צריך להמתין בכדי שיעשו דלא נעשית בו מלאכה האסורה מדאורייתא כי תחומין מדרבנן. ודוקא לישראל שבא בשבילו אסור משום גזירה שמא ישלח בשבילו, אבל לישראל אחר מות' לפי שאינו מכירו כך פשוט ומוכח וכן פרש"י וכן פר"ת דאין צריך להמתין בכדי שיעשו. ויש מן המפרשי' שכתבו כי לישראל הבא בשבילו צריך להמתין לערב בכדי שיעשו, וכן כתב רי"ף בתשובה וכן בספר התרומות ובספר המצות וכן הכריע הרא"ש. ובתו' כתבו שמותר לטלטלו אפילו ביום טוב ראשון ואפילו ישראל הבא בשבילו כיון דמותר לישראל אחר ודוקא בתוך כל [ה]עיר או חוץ לעיר תוך ד' אמות וכדמוכח בעירובין דכל העיר כד' אמותיו. ויש חלוקין בזה בין העיר המוקפת ובין אינה מוקפת וביארתי' בנתיב י"ב בענין שבת בחלק י"ח בעירובי תחומין בדין חפצי גוים קונים שביתה וכו' ומשם תראנו. והבא בשביל ישראל ונסתפק לו אם בא מחוץ לתחום, יש מהגדולים שכתבו דאסור לו עד שיתברר בודאי שבא מתוך התחום, ויש מהגדולים שכתבו שאינו אסור לו עד שידע בודאי שבאו מחוץ לתחום דבספק תחומין אין להחמיר מאחר שהם מדרבנן. ובר"ה הבא מחוץ לתחום ואין במינו במחובר ובא בשביל ישראל זה מותר לו ביום שני כדין שני ימי' טובי' של גליות, ולא אמרינן הכא קדושה אחת היא, דאין כאן הכנה כי אין זה כי אם קנס ודיו שקנסו אותו ביום אח'. וכן נמי בשבת שלאחר יום טוב אם בא בשבילו ביום טוב מותר בשבת וכן השיבו חכמי לוניל בתשובה וכן כתב בעל המאור וכן הרא"ש ז"ל. ופירות או ירקות שניכר בהם שלא נלקטו היום כגון שהן כמושי' מותרין בו ביום אפילו יש במינ' במחובר. ואם באו מחוץ לתחום בשביל גוים מותרין לישראל בו ביום, ואם הביאו יותר כדי שיקנו מהם ישראל ה"ל כמו באו בשביל ישראל ואסורים בו ביום כמו שכתבתי, כך פשוט ומוכח בעירובין מההיא ליפתא דאתאי למחוזא חזיא דקא כמישא אמר האי ודאי מאתמל עקרא מאי אמרת מחוץ לתחום אתאי הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר וכל שכן דאדעתא דגוים אתא שרא למזבן מיניה כיון דחזא דמפשי ומייתו אסר להו.
